מה העניין בנסיעה לראש השנה לאומן אומן ראש השנה

לחצו על מה שמעניין אתכם  שאתם רוצים לדעת שאתם רוצים לשאול

ראש השנה הוא חג, למה נוסעים לחול ?
ראש השנה הוא אכן יום חג והוא יותר נכון יום שהעולם נידון בו כמו שכתוב בגמרא "בראש השנה יכתבון – וביום צום כיפור יחתמון, כמה יעברון וכמה יבראון – מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו – מי במים ומי באש וכו'…"  ועם זאת רבנו מבטיח שמי שבא על לראש השנה יצא זכאי בדין בברוך הוא הראשון. 

"אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה" (חיי מוהר"ן ת"ג)

מי שיבוא על קברי, יתן שם פרוטה לצדקה ויאמר את עשרה פרקי תהלים, תיקון הכללי, אשתטח עבורו לאורך ולרוחב בעולם העליון, אפילו מפאות ראשו אמשכו משאול תחתיות להוציאו משם!

ענין זה של ראש השנה, אמר רבי נחמן, "אינו בירושה מאבותי. לא מהם קיבלתי את ענין הראש השנה שלי, אלא זו מתנה מבורא עולם עצמו. ולכן, אתם, אין צריך לומר שאתם תלוים בראש השנה שלי, אלא גם כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".

כן, רבי נחמן בעצמו דיבר על ראש השנה והבטיח הבטחות נוראות כמו שמובא כאן בשאר השאלות והתשובות, עיינו בהם 

רבי נתן מברסלב, תלמידו החשוב ביותר של רבי נחמן, שהיה סופרו המוסמך ומעביר תורתו לדורות הבאים, כותב על הראש השנה האחרון לחיי רבו, כך: "וגם אז למדנו, שרצונו חזק שנהיה אצלו בראש השנה תמיד, גם לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה".

ורבי נתן מוסיף ומסביר במקום אחר: "כי כל אלו שזוכין… ונוסעים לצדיקים אמיתיים לראש השנה, כולם נקראים בשם צדיקים, על שם הצדיק שהם מקורבים אליו…" (ליקוטי הלכות, הלכות פקדון)

בנוסף, ידוע שכוחו של הצדיק גדול במיתתו יותר מבחיו, ( גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ) , וכן מובא בבמסכת סוטה (1) יד, א) והביא הב"ח מימרא בנושא "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם, מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש להחרב ולהגלות את בני ישראל מארצם. שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בתפילה ויתחננו למשה ויאמרו לו, משה רבינו, עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזרה מפני שחביבין צדיקים במיתתם יותר מבחייהם"

"כי כל אלו שזוכין… ונוסעים לצדיקים אמיתיים לראש השנה, כולם נקראים בשם צדיקים, על שם הצדיק שהם מקורבים אליו…" (רבי נתן, ליקוטי הלכות, הלכות פקדון)
"כל נסיעה ונסיעה, של כל אחד ואחד," אומר רבי נתן, "יהיה לה חלק בקץ הגלות" (כוכבי אור). אולם, לא רק בקץ הגלות הכללית, כי אם גם גלותו הפרטית, העצמית, הרוחנית של האדם: "אמר (רבי נחמן), שאז, בראש השנה, יכולים אפילו אנשים שבכל השנה אין תקנה לעוונותיהם, לקבל את תיקונם." (חיי מוהר"ן)
כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הִכְנִיעוּ אוֹתָם מֵאָז עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהָקִיא הֲקָאוֹת הַרְבֵּה גַּם קִרְבָּם וּבִטְנָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם חוֹזְרִים וּמִתְעוֹרְרִים בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינַת כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ וְכוּ', וְעַל-כֵּן כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵקִיאָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא צְרִיכִין עֲדַיִן תִּקּוּנִים הַרְבֵּה וּרְפוּאוֹת הַרְבֵּה, כִּי בְּוַדַּאי אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהֵקִיאָה אוֹתָם הַסִּטְרָא אָחֳרָא עֲדַיִן הֵם חֲלוּשִׁים מְאֹד מֵאַחַר שֶׁהָיוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם. וּבִפְרָט כִּי הֵם עֲדַיִן בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עַתָּה בָּהֶם הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן עֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעוֹת וּרְפוּאוֹת וְתִקּוּנִים הַרְבֵּה. וְעִקַּר תִּקּוּנָם וּרְפוּאָתָם הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָרְפוּאוֹת הַנֶּאֱמַר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּאוֹת ו' עַל פָּסוּק, וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם בְּעִנְיַן תּוֹסְפוֹת הַשְּׁכֵנִים. וְעַיֵּן בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ בָּזֶה וּבֵאֲרוּ קְצָת הָעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת שָׁכֵן לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִים שָׁם לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים מְאֹד לְמַעְלָה, כִּי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר רְפוּאָתָהּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּחִינַת וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם)
"אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה" (חיי מוהר"ן ת"ג)
כִּי מִתְּחִלָּה מְדַבֵּר מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ' שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ' שֶׁבְּלָעָם, עַד שֶׁמּוֹצִיא גַּם מִקִּרְבָּהּ וּבִטְנָהּ בְּחִינַת נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר (בְּאוֹת ו) עַל פָּסוּק, "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי", מֵעִנְיָן הַנּוֹרָא הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְוַסֵּף שָׁכֵן לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ (בפרט בראש השנה), וּבֶאֱמֶת כֻּלָּא חַד, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצִיא כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִבְלָעִים מַמָּשׁ בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא, בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְגַם מוֹצִיא נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת בְּעַצְמָן הֵם הֵם בְּחִינַת הַשְּׁכֵנִים הַנִּתְוַסְּפִים עַל קִבּוּץ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, כִּי מִתְגַּדֵּל בֵּית הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי בָּתִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד

רבי נחמן הוסיף ואמר: "אני מאחל לעצמי, שאזכה לראות את האור הרוחני הנוצר מהדרך שאתם נוסעים עליה אלי".

רבי נתן, שידע את מעלת חשיבות הנסיעה, אמר: גם אם הדרך לאומן היתה מחופה בסכינים, הייתי זוחל על ידי ורגלי כדי להיות באומן בראש השנה!

עַל-פִּי הַתּוֹרָה "תִּקְעוּ תּוֹכָחָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח, עַיֵּן שָׁם, וּכְבָר מְבֹאָר בְּהִלְכוֹת אִשּׁוּת הֲלָכָה ב עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, וְעוֹד לֶאֱלֹקַי מִלִּין, עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל (בְּאוֹת ו) עַל פָּסוּק, "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי וְכוּ'". הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא מְאֹד מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת רִבּוּי בָּתִּים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', שֶׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים אֲלָפִים אַלְפֵי וְרִבֵּי רְבָבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת עַד אֵין קֵץ, כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חָמֵשׁ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים, שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא, כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר (שיחות הר"ן קנ"ו)

באחת השנים, חסרו בראש השנה שניים מאנשי רבי נחמן: אחד מחשובי החסידים, רבי אהרן (רבה של העיר ברסלב), ואחד מפשוטי החסידים, "בר'לה". בראש השנה, שאל רבי נחמן היכן שניהם, ואמרו לו שאינם נמצאים. ענה רבי נחמן: "אהר'לה איננו ובר'לה איננו". וכוונתו היתה שלענין ראש השנה, אין שום הבדל בין צדיקים לפשוטי עם, כי כולם חייבים להיות בראש השנה אצלו, בלי שום הבדל ברמתם הרוחנית.

בראש השנה האחרון לימי חייו, הרבה רבי נחמן לדבר על חשיבות ראש השנה אצלו. כה חשוב הוא הראש השנה אצלי, אמר רבי נחמן, עד כי "אם לישון אם שלא לישון; אם לאכול אם שלא לאכול; אם להתפלל אם שלא להתפלל (ואין כוונתו לא להתפלל כלל, אלא "שלא להתפלל" בכוונה, כפי שראוי) – העיקר שתהיו אצלי בראש השנה, יהיה איך שיהיה" וסיים: "מה אומר לכם: אין דבר גדול מזה".

וידאו לצפיה בנושא

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים ? לברר בקשר לכרטיס ? לדבר עם נציג ?

להלן טבלת הטיסות כאן, ניתן גם ליצור קשר עם סוכן נסיעות בכפתור וואצאפ למטה.

עזרה בביט להפצה של הדף

אנחנו מפיצים את העמוד הזה בגוגל בפרסום ממומן בנוסף להפצה בווצאפ.
מי שרוצה לעזור בהפצה של העמוד ניתן לעזור בתרומה לביט.
למספר 054-5252863
התרומה שלכם תלך לכסף ממומן בגוגל ופרסום דף הנחיתה הזה.

דילוג לתוכן